טיפים חשובים לטסים לחו”ל

הרעיון לפוסט על טיפים לטסים לחו”ל נולד בטיול האחרון שלי למזרח, בדגש על ויאטנם.
הרבה אנשים הפחידו אותי לפני הטיסה וסיפרו לי על כמה הויאטנמים לא נחמדים, סיפרו לי שהחוויה שלהם הייתה מזעזעת שם ואין ספק שקצת חששתי.
היו לי כמה קווים מנחים, שנכונים לי בכל נסיעה (ולמען האמת, גם פה בארץ) ובפועל, הייתה לי חוויה שונה ומדהימה עם הויאטנמים ובכלל, עם כל מי שפגשתי בדרך.
מתוך זה חשבתי על עוד כמה טיפים שהייתי שמחה לדעת לפני כל אחד מהטיולים שלי.

מוכנות? בואו נתחיל.

1. לכבד את התרבות.

אחד הדברים שיכולים לעצבן אותי בחו”ל זה לראות אנשים שמזלזלים בתרבות של אחרים.
תחשבו שתראו תיירים בארץ מזלזלים במנהגים שלנו, לא יעצבן אתכן?
אנחנו מגיעות ממדינה שיש בה שפע של מנהגים שעלולים להיתפס כמוזרים-
ראיתי לאחרונה סרטון של יוטיובר שביקר בישראל ודיבר על כל עניין השבת.
ביקשו ממנו לכבות מוצר חשמלי כי הוא גוי, אסור לחתוך נייר טואלט בשבת, כל הקונספט של מעלית שבת…
והוא היה ממש מופתע מכל הדברים האלה. זה היה לו מוזר.
יחד עם זאת, הוא שיתף וחלק אבל גם כשהוא דיבר על זה הוא הקפיד לכבד.

טיילתי בלא מעט מקומות בעולם שהיו שונים מאוד מהתרבות שאני מגיעה ממנה
ולא מעט פעמים היו איתי אנשים ‘מערביים’ שהתייחסו למקומיים כאל טיפשים.
כשאתם מתייחסים למישהו כטיפש, אל תתפלאו שהוא לא יחבב אתכן ולא יהיה נחמד אליכן. אף אחד לא אוהב שמזלזלים בו.

אז מה כן לעשות?

תמיד להזכיר לעצמכן שזה שמשהו שונה ממה שאתן מכירות- לא הופך אותו ליותר טוב או פחות טוב,
זה שהאנשים שם נולדו וגדלו לתרבות שונה- לא הופך אותם לחכמים או טיפשים.
תהיו סבלניות, תדברו אל אנשים בכבוד, בדיוק כפי שהייתן רוצות שתיירים יפנו אליכן פה בארץ.

2. חגים ומועדים.

חשוב מאוד לשים לב לחגים ומועדים של המקום.
כשטיילתי בברלין אני זוכרת שטסנו חזרה לארץ יום לפני הכריסטמס שכן, בכריסטמס הכל שם סגור וכולם עם המשפחות,
כשהייתי במזרח השתדלתי לא להיות בחגים של המקומיים-
מה שכחתי וחשוב שתזכרו?

סינים!

ממליצה לבדוק גם את החגים של הסינים אם אתם נוסעים למזרח שכן, לא מדובר בקבוצות קטנות אלא במסות של אנשים-
המשמעות של זה היא הוסטלים תפוסים (כשהגענו ללאוס זה היה ממש אתגר למצוא הוסטל, מזל שיש את הטיפ הבא שעזר לנו),
תורים ארוכים לכל אטרקציה ולאחר מכן, כמויות של אנשים בכל אטרקציה וכמובן- עליית מחירים בשל הביקוש.

אז תמיד תמיד לוודא שאין חגים מקומיים וחגים של סינים/ מדינות שכנות.

3. להזמין מקומות מראש.

אני נעזרתי המון בבוקינג במהלך הטיול האחרון שלי.
בהמשך לטיפ הקודם – בוקינג עזרו לנו מאוד למצוא הוסטל כשרק הגענו ללאוס וגם לאחר מכן,
כשהבנו שההוסטל תואם את הביקורת שראינו (לא חיובית, פשוט הייתי אופטימית) ושינינו להוסטל עם דירוג גבוה יותר.
זה חסך לנו הליכה מאומצת בכל רחבי המקום, חיפשנו בקלות הוסטל באזור שהיינו בו (בכל זאת, כשהכל נעשה עם מוצ’ילה על הגב- מחפשים כמה שפחות הליכה) וכזה שיענה על הדרישות שלנו.
ממליצה לכן להאמין ולסמוך על חוות הדעת בבוקינג- להקפיד על חדרים בדירוג 8+ ולקרוא ביקורות.
דבר נוסף שחשוב לשים לב- כשאתן קוראות ביקורות, שימו לב לכמה אנשים דירגו את ההוסטל/מלון.
אם יש לו דירוג 9 אבל דירגו אותו רק 50 אנשים ועומד למולו הוסטל עם דירוג 8.5 עם דירוג של 1000+ אנשים, הייתי הולכת על אופציה ב’.
שימו לב גם למרחק מהמרכז, יש לכן אופציה כזו בפילטרים של האתר או לחילופין, לפתוח מפה ולראות.
אחד הדברים הטובים בבוקינג לטווח הרחוק הוא שלאחר מספר הזמנות אתן תעלו לדרגת Genius מה שייתן לכן הנחות על מקומות רבים 🙂
להזמנה בבוקינג לחצו כאן.

4. תלכו לאיבוד. ברגל.

כן, קראתן נכון. המלצתי לכן כרגע ללכת לאיבוד.
למה?
כי תגלו ככה את היופי האמיתי של כל מקום.
לרוב המקומות יש את האזורים היותר מתויירים וכשהולכים לאיבוד אפשר להיחשף גם לצדדים הפחות מתויירים והיותר אותנטיים של רוב המקומות – ובדר”כ שם בדיוק קורה הקסם.
בפוסט שכתבתי לכן על 6 המקומות שהכי אהבתי בויאטנם, סיפרתי לכן איך התאהבתי בעיר דאלאת פשוט כי היה לי את הזמן והרצון ללכת לטייל בה והגעתי לאזורים שהרבה תיירים בכלל לא מתקרבים אליהם.

חשוב מאוד להקפיד על משנה זהירות-
אם משהו נראה לכן לא טוב וחשוד באזור, לא חייב להיכנס רק לשם ההרפתקאה.
ואם כבר הולכים ‘לאיבוד’ אז כמובן שעדיף לעשות זאת במהלך שעות היום ובאזורים שיש בהם עוד אנשים ולוודא שלא מדובר באזורים מסוכנים.
המקומיים בדר”כ יזהירו אתכן לבד אבל גם אם לא, לכו עם האינסטינקטים שלכן.
בדר”כ אתן כבר תרגישו לבד שזה לא נכון להיכנס לשם.
אם אתן מטיילות לבד מן הסתם, הסעיף הזה חשוב שבעתיים.

5. תתקשרו עם הסביבה (בדגש על מקומיים).

בסופו של דבר, רובנו נוסעים לחו”ל כדי לפגוש משהו שונה מאיתנו – אנשים, נופים, תרבות וכו’.
הדרך הכי טובה להכיר את התרבות ומקומות שווים היא לדבר עם מקומיים.
לא שיחה תמציתית של ‘היי, איפה כדאי לאכול?’ (שזה גם אחלה!) אלא ממש להכיר ולהיות נחמדות לסובבים אתכן, זה רק ישתלם לכן.

מעבר לזה שלמקומיים יש את ההמלצות הכי שוות, הם גם תמיד ידעו לתת לכם טיפים שווים למקומות.
כשהייתי בבנגקוק ישנתי בהוסטל שכבר הרגיש לי כמו בית כי המשפחה שתיפעלה אותו ידעה שאני מטיילת לבד ודאגו לי מאוד-
כל יום בארוחת בוקר הם היו שואלים אותי לתוכניות שלי לאותו היום ודואגים לתת לי את כל הטיפים הכי טובים לכל מקום,
לעדכן אותי כמה אמורה לעלות מונית, כמה אמורות לעלות האטרקציות וממה להיזהר.
דוגמה נוספת ומדהימה ביותר הייתה בטיול שלי בדרום אפריקה,
התחברנו מאוד עם שני מלצרים מקסימים ויצאנו איתם לסופ”ש בבית קיץ של ההורים של אחד מהם-
בית הקיץ היה ממוקם בעיירה שלעולם לא הייתי מגיעה אליה אם לא הייתי מתחברת עם מקומי.

בנוסף לשיח עם המקומיים, שווה גם לדבר ולהתחבר עם תיירים נוספים סביבכם.
מעבר לעובדה שהאנשים שאיתכם לגמרי משפיעים על החוויה ויכולות לצאת משם חברויות טובות
(ובנימה זו- מזמינה אתכן לבלוג של סתיו, חברה וטובה שהכרתי בקמבודיה), יש הרבה מידע שעובר מפה לאוזן.
כתבתי פוסט שלם על מקום קסום בקמבודיה שהכרתי רק בזכות ישראלית נחמדה שפגשתי בקמבודיה וסיפרה לי על המקום הנפלא הזה (אני לא זוכרת את שמך אבל מודה לך על ההמלצה עד היום!).

6. לקחת כרטיס ביקור / את שם המלון וכתובת.

הטיפ הזה עזר לי בכ”כ הרבה סיטואציות!
ברוב המקומות ברחבי העולם יש אנשים שיודעים אנגלית יותר טוב ופחות טוב
וגם במקומות דוברי אנגלית- הרבה פעמים לא יבינו אתכן אם המבטא שלכן לא זהה לשלהם
ולכן, אני ממליצה שתמיד יהיה לכן כרטיס ביקור של המלון
או לחילופין, את השם והכתובת של המלון בדיוק כמו שהם כותבים.

אם הזמנתן בבוקינג זה יהיה קל כי תמיד יש לכן את הכתובת בהישג יד-
ממליצה תמיד לעשות צילום מסך למקרה שלא יהיה אינטרנט.

7. להשאיר מקום לשינויים.

הסעיף הזה רלוונטי יותר לנסיעות ארוכות שכן, בנסיעות קצרות בדר”כ הכל דיי מדוד.

כשאתן טסות ל3 שבועות +, אני ממליצה להשאיר גם מקום לשינויים של הרגע האחרון ושל ‘זרימה’.
אני טסתי למזרח עם תוכנית מאוד ברורה ומחושבת, עם מסלול ברור ומראש סימנתי לעצמי מקומות שאהיה מוכנה לוותר עליהם ומקומות שנשמעו לי ממש מדהימים (יש לציין שעשיתי ממש מחקר, במשך יותר משנה, כדי לצבור כמה שיותר מידע).
עם כל עבודת המחקר שעשיתי, עדיין הצלחתי להיות מופתעת ולשנות כיוון כשהגעתי למקומות עצמם.
כפי שציינתי, בקמבודיה שמעתי פתאום על מקום קסום והחלטתי לנסוע אליו,
בלאוס החלטתי שמיציתי ואני רוצה להמשיך,
מה שהשאיר לי יותר זמן לבנגקוק
ושלא נדבר על קיצור השהייה שלי בהודו (עוד אספר על המקרה בהרחבה בפוסט שיעלה- אל תשכחו להירשם).

גם בטיול שעשיתי לגואטמלה-בליז הגענו עם מסלול מסודר מאוד ואז החלטנו שבראש השנה
נרצה להיות במקום פחות המוני מאיפה שתיכננו להיות ונסענו למקום אחר,
מה ששינה בצורה מהותית את כל מסלול הטיול שתיכננו.

והאמת?
השינויים הקטנים האלה והראש הפתוח הזה הם כיפיים במיוחד ומכניסים אווירת חופש אמיתי לטיול,
וגם אם אתן לא-ספונטניות-בעליל כמוני, בטיולים תשאירו לכן פתח לחוות את זה-
אולי גם תביאו קצת מזה לארץ 😉 (היי, לי זה עבד!).

8. לא לצלם ילדים בלי אישור.

במיוחד במדינות עניות יש משהו שובה לב בילדים ולפעמים נרצה לצלם אותם בשביל להעביר את החוויה האותנטית דרך התמונה.
הרשת מוצפת בהמון תמונות של ילדים שצולמו ללא אישור ההורים וזו בעיה רצינית.
כשהגעתי לויאטנם לא הייתה לי מודעות לבעייתיות הזאת וכשעברתי לקמבודיה נתקלתי בסטיקר שמבקש לא לצלם ילדים כי הם לא מיצג תיירותי.
הסטיקר הזה גרם לי לחשוב על כל הנושא- אומנם גם בויאטנם ביקשתי רשות מההורים (נראה לי הגיוני כשאני מצלמת את הילדים שלהם) אבל מאותו הרגע ממש הקפדתי.
לא צריך אישור בכתב או כל דבר כזה, מספיק לשאול ואם אין שפה משותפת (במידה וההורים לא דוברי אנגלית ואתם לא דוברי השפה המקומית) – מספיק הנהון ראש וחיוך כשאתן מראות להם את המצלמה.

בסופו של דבר, כמו שההורים פה לא היו רוצים שיצלמו את ילדיהם ויעשו שימוש בתמונות ללא ידיעתם- כך תכבדו גם אנשים מתרבויות שונות ותבקשו מהם רשות לפני הצילום.

אלו היו הטיפים שלי לחו”ל,
אשמח לדעת מהם הטיפים שלכן לטיול בחו”ל?
תשתפו אותי בתגובות 🙂

♥

ירדן.